זכות העובד לעבוד לאחר גיל פרישה

הסוגיה של גיל פרישה כפוי הינה סוגיה רבת פנים ומורכבת אשר מתחילה להוות בעיה של ממש, לאור העלייה בתוחלת החיים והמצוקה הכלכלית הגוברת בגיל השלישי, המביאה רבים מהעובדים המגיעים לגיל פרישה לבקש להמשיך ולעבוד במקום עבודתם.

אמנם, חוק גיל הפרישה קובע כי: "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה ".

כלומר, החוק מקנה למעסיק זכות לסיים העסקת עובד שהגיע לגיל 67.

עמדת הפסיקה הינה כי: "לעובד זכות לבקש ממעסיקו להמשיך ולעבוד גם מעבר לגיל פרישה חובה – 67, ועל המעסיק החובה לבחון בקשה זו באופן ראוי ופרטני."

בית המשפט קבע עוד, כי לשון החוק יוצרת בעצם התנגשות עם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הקובע כי לא יפלה מעסיק עובד או דורש עבודה מטעמי גיל. התייחסות מפלה זו מוכרת כ"גילנות".

משכך, על המעסיק לבחון נסיבות אישיות של העובד: מספר שנות עבודתו, מצבו הכלכלי, האם צבר זכויות פנסיוניות מלאות.  יש לבחון את יכולת העובד לבצע תפקידו, תרומתו למקום העבודה, לבחון האם ניתן לשלבו בתפקיד אחר.

כמו כן, גם לשיקולים כלכליים ומערכתיים של מקום העבודה כגון קשיים כלכליים, עובדים אחרים הממתינים לקידום, שיקול דעת המעסיק מי יהיו העובדים שלו יש משקל בבחינת הבקשה של העובד להמשיך ולעבוד.

מעסיק שלא ביצע בחינה זו בצורה ראויה עובר על הוראות החוק.

חשוב לציין עוד, כי הפלייתו של האדם המבוגר בתחום התעסוקה באה לידי ביטוי לאורך כל שלביו של הקשר בינו לבין המעסיק או המעסיק הפוטנציאלי, החל משלב הקבלה לעבודה, דרך קביעת תנאי העבודה ואפשרויות קידום מוגבלות ועד השלב של סיום ההעסקה "כמאיץ לפיטורי העובד או להוצאתו לגמלאות" (כפי שנקבע בפסיקה). חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן גם על אפליה מטעמי גיל לפני גיל הפרישה. משרדנו מטפל במספר מקרים בהם עובדים פוטרו או הועברו מתפקידם לטובת עובדים צעירים יותר, אך ורק בשל גילם (כאמור עוד לפני גיל הפרישה) ובכך נדון בהרחבה במאמרים הבאים.

אם גם אתם חושבים שנפגעו זכויותיכם במקום העבודה, אתם מוזמנים ליצור קשר ולקבוע פגישת יעוץ.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו