דיני עבודה, יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים, פיטורים, התפטרות, חופשת לידה, דמי מחלה, כל זאת ועוד תמצאו במאמרים אלו.

חזרת מעסיק מהודעת קבלת עובד לעבודה

היום נדון בתופעה נפוצה למדי שבה עובדים התקבלו לעבודה אך בטרם החלו לעבוד בפועל, המעסיק חוזר בו ומודיע לעובד כי אינו זקוק לשירותיו. האם במקרה כזה מגיע למועמד לעבודה פיצוי?

התשובה היא שברוב המקרים כן. ראשית, יש לבחון האם נחתם חוזה בין הצדדים. אם נחתם חוזה, מצבכם מצויין, שכן על הפרת חוזה – משלמים. לעיתים, בהסכם עצמו אף יהיה סעיף פיצוי בגין הפרה.

אולם גם אם אין חוזה בין הצדדים, לא הכל אבוד – במו"מ ליצירת יחסי עבודה הציפייה לתום לב מצד שני הצדדים היא מוגברת ולכן יתכן שלמועמד מגיע פיצוי בשל ניהול מו"מ שלא בתום לב מצד המעסיק, גם אם לא השתכלל בין הצדדים חוזה.

במקרה ואין חוזה יש לבחון מה כ-ן נאמר ואיך. האם יש דואר אלקטרוני המודיע על קבלה לעבודה? האם יש איזו עדות להסכמה באשר לפרטי המשרה, השכר או כל הודעה אחרת שניתן היה להסתמך עליה?
לאחר מכן,יש לבחון את הנזק שנגרם למועמד בעקבות הסתמכותו על ההודעה ושינוי מצבו לרעה, למשל: הודעה למעסיקים פוטנציאלים אחרים כי המועמד מוותר על העבודה אצלם, הוצאות כספיות שנעשו בשל הידיעה כי המועמד התקבל לעבודה או בהסתמך עליה, התקופה הנוספת שתידרש למועמד על מנת למצוא מקום עבודה חדש ועוד.

במקרים מסוימים ייתכן ואף ייפסקו פיצויים בגין הודעה מוקדמת, אפילו אם לא התחלתם לעבוד במקום העבודה.

מספר עצות שיכולות להגן עליכם במקרים דומים:
1. תמיד תבקשו את ההודעה בעניין הקבלה לעבודה בכתב.

2. תשלחו מייל למעסיק ובקשו ממנו הבהרות בעניין מועד תחילת העבודה, שכר ועוד. אפשר לעשות זאת גם בדמות סיכום בסגנון: "הריני לעלות על הכתב את ההסכמות בנוגע למשרה אליה התקבלתי.."

3. במקרה וכבר קבלתם הודעה כי המעסיק חזר בו, טוב יהיה, אם יהיה לכם תיעוד תמציתי של המעסיקים אותם דחיתם, הוכחה של קשר סיבתי בין מועד הקבלה לעבודה החדשה ועזיבת העבודה הקודמת ועוד.

במקרה וקרה לכם מקרה דומה אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו, לצורך קבלת ייעוץ משפטי פרטני ומקיף יותר.

חוק עבודת נשים

במאמר זה נעסוק בחוק עבודת נשים (להלן:"החוק") ובעיקר בזכויות עובדות בהריון ו/או לאחר לידה, במקום העבודה.

ראשית, החוק קובע כי כאשר מעסיק מעוניין לפטר עובדת (אשר עובדת במקום העבודה מעל חצי שנה) עליו לבקש אישור מן הממונה (להלן: "הממונה") על עבודת נשים במשרד הכלכלה במקרים הבאים:

  1. כאשר העובדת נמצאת בהריון (יש מקרים בהם המעסיק לא מודע להיותה של העובדת בהריון, בהם לא נדון).
  2. 60 יום לאחר חזרת העובדת מחופשת לידה.

החוק מונה סיבות נוספות בהן לא נדון בפעם זו.

בבקשתו, על המעסיק להוכיח כי לבקשת הפיטורים אין קשר עם עובדת היות העובדת בהריון.

על המעסיק להגיש לעובדת העתק מן הבקשה לחתימתה (במקרה והעובדת מסרבת לחתום על הבקשה על המעסיק לשלוח אותה לעובדת בדואר רשום).

לאחר הגשת הבקשה, על העובדת להגיש תגובה מטעמה בכתב ולציין בה האם היא מוותרת על הופעה בפני הממונה או לאו. בבקשה העובדת צריכה להוכיח כי פיטוריה נעשו בקשר עם הריונה ולתמוך את טענותיה במסמכים רלבנטיים.

עם קבלת תגובת העובדת, מחליטה הממונה באם להזמין את הצדדים לבירור פרונטאלי של המקרה.

יודגש כי לממונה סמכות רחבה ולעיתים לא תאפשר פיטורי עובדת בהריון גם אם הוכח כי אין קשר בין בקשת הפיטורים להריון וזאת מן הטעם שהריונה של האישה קרוב והפגיעה הכלכלית בה תהא משמעותית וכן מטעמים אחרים. כמו כן, בסמכות הממונה להשית את הוצאות התגובה מטעם העובדת על המעסיק.

לרוב תתקבל החלטת הממונה כ 30 מיום הגשת הבקשה על ידי המעסיק.

 

יודגש כי ההליך כולו מתנהל בדומה לתביעה בבית משפט – עם כתבי טענות מפורטים, תוך דרישה לצרוף אסמכתאות התומכות בכל טענה. בנוסף, כאמור, תתכן דרישה של הממונה מן הצדדים להופיע בפניה ולטעון את טענותיהם בעל פה. משכך רצוי להיעזר בהליך זה, בשירותיו של עורך דין מיומן הבקי ברזי החוק והיכול לייעץ בניהול הסיטואציה כולה מתוך ראיה רחבה ומקצועית. מיותר לציין כי ניהול רשלני של ההליך עלול להסתיים פעמים רבות בפיטורי העובדת ובפגיעה כלכלית בתקופת הלידה.

הרעת תנאי עבודה

במאמר זה נדון בנושא שעולה פעמים רבות ביחסי עבודה והוא – הרעת תנאי עבודה.

 

הכלל הבסיסי הוא שאסור למעסיק לפגוע בתנאי העבודה של עובד. פגיעה כזו יכולה לבוא בשכר, בהטבות, בתנאי עבודה אך גם במקרים קיצוניים כמו אי התערבות בהתנכלות לעובד על ידי עובדים אחרים או מנהלים, שינוי מבנה שכר ועוד.

 

על עובד אשר חש שתנאי עבודתו נפגעו לפנות מיד למעסיקו ולהתריע בפניו על כך. כפי שיבואר מיד, יש לכך חשיבות מכרעת ולכן לעיתים כדאי לשקול עזרה של עורך דין כבר בשלב זה, שכן, במקרה ובו מחליט מעסיק לחזור בו מהחלטתו, על העובד להתפטר ממקום העבודה ולתבוע את מעסיקו בבית הדין לעבודה.

 

יודגש לעניין זה, כי הפסיקה קבעה כי לא מספיק להביע התנגדות ומחאה על החלטת המעסיק. עובד אשר לא יעזוב את מקום העבודה שלו בעקבות הרעת התנאים ייחשב מבחינת בית הדין לעבודה כמי שהסכים בדיעבד לשינוי בתנאי עבודתו ואף קיבל אותם (גם אם הביע את התנגדותו לאורך כל הדרך).

 

סוגיה זו הינה מהקשות הניצבות בפני עובד אשר עומד בפני דילמה, מחד אם יתנגד לשינוי הוא עלול למצוא עצמו מפוטר ומאידך אם ימשיך לעבוד יראו אותו כמי שקיבל עליו את שינוי התנאים, לכן בסוגיה זו במיוחד חשוב ואף קריטי להיוועץ בעורך דין מנוסה ומעורה בדיני עבודה

שימוע

רובנו כבר מכירים את חובת המעסיק לקיים שיחת שימוע לפני פיטורים במרחב העבודה, אך לא כולם מודעים להיקף החובה ומאפייניה.

 

ראשית, החובה היא יציר הפסיקה (ולא מכוח חוק). את ההודעה על קיום שימוע יש למסור לרוב בכתב, תוך מתן אורכה מספקת לעובד להתכונן לשימוע.

 

לעובד מותר להופיע לשימוע עם עו"ד או נציג וועד העובדים (במידה ויש כזה). מומלץ להופיע לשימוע מוכנים עם אסמכתאות שמגבות את טענותיכם. אם יש אדם שיכול להעיד לטובתכם (עדיף מדרג ניהולי) אפשר לבקש לצרפו.

 

בתי הדין לעבודה קבעו כי המעסיק מחוייב לקיים את השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה, קרי, ללא גיבוש החלטה או דעה מוקדמת על ההחלטה לפיטורין. על המעסיק לשטוח את טענותיו ולהקשיב לכל טענות הנגד של העובד.

 

המעסיק לא יכול להודיע לעובד מיד לאחר השיחה את החלטתו ועליו לשקול את טיעוני העובד בכובד ראש.

 

אי עמידה בכללים הנ"ל עשויה לזכות את העובד בפיצוי נכבד שעשוי להגיע עד לגובה של מספר משכורות (במקרים קיצוניים).

 

חשוב להופיע לשימוע נינוח ולשטוח את טענותיכם באופן רהוט ומכבד – זכרו, זו ההזדמנות האחרונה שלכם לשכנע את המעסיק כי מקומכם עימו.

 

בסיום השימוע חשוב לבקש עותק מפרוטוקול השימוע.

זכויות העובדים בחילופי מעבידים

במהלך השנים נתקלנו בלא מעט לקוחות שחוו חילופי מעבידים במקום עבודתם (מקום העבודה נשאר זהה אך המעסיקים התחלפו בשל חילופי בעלות). לא רבים יודעים זאת אך המחוקק והפסיקה קובעים חד משמעית כי חילופי המעסיקים אינם משפיעים על החובות לעובד וצבירת זכויותיו וכי המעסיק החדש חייב בכ-ל התשלומים הנ"ל.

סעיף 30 לחוק הגנת השכר, שכותרתו "ערבות מעביד חדש לחוב קודמו" קובע כי: "עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם.."

 

בתי הדין לעבודה קבעו בפסיקתם כי מטרת הסעיף הינה להבטיח את זכויותיו של העובד, אם התחלפו מעסיקיו, ולמנוע מצב של חילופי מעבידים, שיותיר את העובד כעומד בפני שוקת שבורה. מטרה נוספת של הסעיף הינה להגן מפני מצבים (שהינם די נפוצים) של מעסיקים שמקימים מעין חברות קש כדי לחמוק מתשלום חובותיהם לספקים ועובדים.

כפי שניתן לראות, הסעיף מגן על שכר העבודה, הפרשות לקופות גמל וגם לדמי חגים ושעות נוספות למשל הנכללים בהגדרת שכר עבודה בחוק הגנת השכר.

יודגש כי החוק מגן גם על המעסיק בקובעו כי " המעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור."

כך שבמקרה של חילופי מעסיקים חשוב להיות ערניים לפרסומים ומומלץ אף לפנות למעסיק או מי מטעמו ולוודא כי זכויותיכם נשמרות – רצוי תוך תיעוד בכתב.

 

תלוש המשכורת וחוק הגנת השכר

 

במאמר זה נסקור בקצרה את חובות המעסיק (וזכויות העובד) בנוגע לתלוש השכר.

 

חוק הגנת השכר קובע מספר כללים חשובים לעניין תלוש השכר שחשוב להכיר:

 

  1. משכורת חייבת להינתן עד ליום העשירי בחודש. כל איחור מעבר לכך הינו הלנת שכר.
  2. אסור בשום אופן לקבוע כי השכר הוא "שכר גלובאלי" הכולל שעות נוספות, נסיעות ועוד, ללא הסכמה מפורשת ובכתב בין המעסיק לעובד וגם זאת באופן מידתי וסביר.
  3. מעסיק חייב לספק לעובד תלוש משכורת לעובד מדי חודש מחודשו, גם אם העובד לא דורש זאת. ישנם מעסיקים רבים השומרים אצלהם את תלושי המשכורת בטענה כי "ייתנו לעובדים את התלוש מתי שירצו" דבר זה הינו מנוגד לחוק ועלול לגרור קנס כספי כלפי המעסיק.
  4. הסעיף החשוב ביותר בחוק (וגם הסעיף שעליו הכי הרבה מעסיקים לא מקפידים) קובע כי מעסיק חייב לפרט בתלוש את שעות העבודה (האמיתיות והמלאות!!) של העובד, מספר ימי עבודה בחודש, ותק מצטבר, לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו, מספר ימי החופשה שניתנו ויתרת ימי החופשה, מספר ימי המחלה שנוצלו ויתרת ימי המחלה, השכר הרגיל (לפני תוספות), תשלומים אחרים הנוספים לשכר הרגיל, ופרטים נוספים המפורטים בחוק.

 

יודגש כי בהעדר הפירוט הנ"ל נטל ההוכחה יהא על המעסיק, לסתור את טענות העובד באשר לרכיבים אלה.

 

עוד יודגש, כי אי מסירת תלוש משכורת שלא על פי התנאים המפורטים בחוק (ומקל וחומר אי מסירת תלוש כלל) עלולים להביא לתשלום של עד 5,000 ₪ (!!!) לעובד עבור כל תלוש לא מלא, בנוסף לקנסות מנהליים משמעותיים שיושתו על המעסיק. לכן, חשוב להכיר ולציית באופן מלא להוראות החוק.

שוויון בקבלה לעבודה

שוויון בקבלה לעבודה

במאמר הבא אתרכז במספר כללים שכל מעסיק (ועובד) חייב לדעת ולהכיר אשר יכולים בנקל לחסוך למעסיק כסף רב במקרה של תביעה בבית הדין לעבודה.

 

כמובן, שלפני שמתחילים להעסיק מישהו יש לקיים ראיון עבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי "לא יפלה מעביד..בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, שירות מילואים..(החוק מונה עוד מספר קריטריונים – מ.כ) בכל אלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום ועבודה (ועוד – מ.כ)

 

מכאן, אני למדים כי עוד לפני שהינכם מעסיקים אדם, המחוקק מחיל עליכם את החובה לנהוג בו בהגינות ובשוויון. במשך השנים, טיפלתי לא פעם בלקוחות, אשר הופלו בדרך זו או אחרת בהגיעם לראיון עבודה, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר הינה היותם הורים (בעיקר אמהות) ונשים בהריון. המחוקק ובתי הדין מקפידים להגן בחירוף נפש במקרים בהם מעסיקים עוברים על החוק והקנסות במקרים אלה יכולים ואף מגיעים לעשרות אלפי שקלים.

 

חשוב להדגיש שסעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי חובת ההוכחה תהא על המעביד אשר יצטרך לשכנע את בית הדין כי לא הפלה את המועמד בשל הקריטריונים הקבועים בחוק ואשר הובאו לעיל.

 

דבר נוסף שראוי לציין הוא שהחוק והסעיפים שהובאו לעיל חלים גם על עובדי עובדי קבלן, הן על ידי מעסיק בפועל והן על ידי קבלן כוח אדם.