המלצות ראשונות לעובד ולמעסיק בימי המלחמה – אוקטובר 2023

שלום לכולם,

מקווים שכולם בטוב.

עם ישראל עובר את אחת התקופות הקשות בתולדותיו וכולנו תפילה שנצא מהמלחמה הזאת מנצחים, מאוחדים ונחושים.

המצב חסר התקדים שהמדינה שלנו נמצאת בו מעלה שאלות רבות בתחום התעסוקה וכמו בתחילת תקופת הקורונה, חלק מהתשובות יתגבשו לאורך הזמן.

יחד עם זאת, החלטנו לרכז עבורכם כבר עתה מספר עקרונות כלליים, אשר אמורים להנחות את שוק העבודה בימים טרופים אלה.

הטיפים יפורסמו במקביל גם באתר המשרד ואתם מוזמנים להעביר אותם לכל מי שאתם רוצים:

1. המעסיק הוא שמחליט האם ישנה עבודה מהבית או לא. במקומות שבהם קיים הסכם קיבוצי, לעיתים הסמכות קבועה שם.
המעסיק צריך להבין שזו הזכות הניהולית שלו אבל יש לשקול אותה באופן ענייני ובתום לב ולראות האם החשש של העובד מוצדק. אם עובד עם חרדות או עם תשישות נפש, רצוי לאפשר לו לעבוד מהבית. אם החשש לא מוצדק ויש מקום מקלט קרוב ועומדים בהנחיות פיקוד העורף והעובד לא מגיע אז העובד לא יהיה זכאי לתשלום שכר.

2. עובדים חיוניים – חשמל/ מים/ מזון/ גז/ מפעלי מזון/ העובדים חייבים להגיע ומה 7/10 יש חוק שעת חירום לשירותים קיומיים. עובד שלא מגיע אחרי הצו יכול להיות לא זכאי לשכר אם לא מגיע לעבודה ולהיות חשוף לסנקציות פליליות שכן זו עבירה פלילית על פי חוק שעת חירום.

3. מפעל שאינו ממוגן – חל איסור לפטר עובדים שלא מגיעים לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף ולפיטורים שכאלה לא יהיה תוקף.

4. אסור לפטר עובד שנקרא למילואים וגם לא 30 יום לאחר שירות המילואים (ללא היתר).
תשלום לעובד בצו 8 – באחריות רשות המיסים לגבי התשלום.

5. עובדים שיש להם ילדים מתחת לגיל 14 או עובדים שיש להם ילדים עם מוגבלות עד גיל 21 יכולים להישאר בבית ולטפל בילדים בהתאם להוראות פיקוד העורף והם זכאים לקבל תשלום.

במקרה כזה, הזכאות היא להורה אחד בבית, כאשר אחד מההורים נשאר עם הילד והשני עובד.

בעניין החזר התשלום, יש להניח שימצא מנגנון מול רשות המסים, כאשר ההורה מקבל תשלום כאילו הוא עבד, המעסיק משלם ויתחשבן עם רשות המיסים על התשלום הזה על מנת לקבל החזר על שכר עבודה מלא של העובד כאילו עבד באותו היום. רשות המיסים יכולה לקבוע תעריף אחר עבור המעסיק.
חשוב להדגיש, כי מדובר בהערכה בלבד וטרם נקבעו הנחיות בדבר החזר תשלום.

הורה יחידני לילד מגיל 14 ההוראה היא לאפשר לעבוד מהבית, החוק חל רק במקום בו אין אפשרות להגיע למקום העבודה בשל תקנות פיקוד העורף, או כשאין דרך לעבוד וצריך להישאר בבית.

6. החוק לא קובע תשלום שכר אם העובד בוחר שלא להגיע על דעת עצמו.

7. חל"ת – חופשה ללא תשלום נעשית רק בהסכמת שני הצדדים, לא ניתן להוציא עובדים לחל"ת באופן חד צדדי.

8. האם ניתן להוציא לחופשה מרוכזת – עד 7 ימים אין מניעה מהרגע להרגע, יותר מכך, צריך לקבל את הסכמת העובדים.

9. מעסיק שסגר את העסק לחלוטין עד להודעה חדשה ומחליט לפטר – לא ניתן לפטר עובדים בשל המלחמה כ"מלחמה". אם סוגרים בגלל הנחיות פיקוד העורף יש לשלם לעובדים על ההיעדרות ויהיה פיצוי ככל הנראה למעסיק בדיעבד.
אם המעסיק מחליט לסגור על דעת עצמו, צריך לנסות להוציא לחופשה/חל"ת כי האחריות תהיה על המעסיק.

10. עובדים שנמצאים באזור של מצב מיוחד בעורף ואין להם ילדים הדין זהה, הם יכולים לעבוד מהבית או לעבוד מרחוק בהתאם להחלטת המעסיק. אם הנחיות פיקוד העורף מאפשרות הגעה אז צריך להגיע ואם לא אז יקבל תשלום.

11. צמצום משרה – המעסיק לא יכול לצמצם את המשרה כי הוא לא יכול לעשות את זה.

12. עבודת שליחים – ככל עבודה אחרת צריך להישמע להוראות הבטיחות ופיקוד העורף.

13. האם המעסיק ישלם שכר רגיל מהיום הראשון או שישלם חופשה, יכול להחליט עם העובד האם ישלם על חשבון או על החופשה, ההחלטה על החופשה היא של המעסיק.

14. אם אין ימי חופשה האם ניתן להכניס ליתרה שלילית – חל איסור להכנסה ליתרה שלילית!
יש לשלם את ימי ההעדרות על חשבון המעסיק. המעסיק אולי יפוצה ככל על ידי רשות המיסים.

נמשיך לנסות ולעדכן, ככל שהמצב יתבהר.

משרדנו עובד במתכונת חירום, אך זמין לשאלות ובעיות, בציפייה לימים טובים יותר.

ביחד ננצח!

שלושה עדכונים משמחים לציבור העובדים שייכנסו לתוקף ב 1.1.2017

 

1. הפרשות לפנסיה בתחילת השנה תתבצע העלאה נוספת של שיעורי ההפקדה לפנסיית חובה ב1%, כך שתעמוד בסה"כ על 18.5% באופן הבא:
כל מעסיק יהא מחויב להפריש לטובת העובד 6.5% מן השכר הקובע לפנסיה, לעומת 6.25% כפי שהיה נהוג עד היום.
העובד יפריש כ 6% לרכיב התגמולים לעומת 5.75% כפי שהיה נהוג עד להיום. כמו כן המעסיק יפריש לרכיב פיצוי פיטורים 6%, ההפרשה לרכיב זה נותרה ללא שינוי.

2. שכר המינימום שכר המינימום החודשי יגדל ויעמוד על 5,000 ש"ח לחודש ו 26.88 ש"ח לשעה לעומת 4,825 ש"ח לחודש ו 25.94 ש"ח לשעה, כפי שהיה עד היום.
נציין, כי שכר המינימום לנוער ושכר המינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת יעלו גם כן, שכן הם נגזרים משכר המינימום לבגירים.

3. ימי חופשה יתווסף יום חופשה נוסף כך שהזכאות לצבירת החופשה ב 4 השנים הראשונות לעבודתו של העובד תגדל – מ 11 ימים ל 12 ימים לעובדים 5 ימים ומ13 ימים ל 14 ימים לעובדים 6 ימים בשבוע.

 

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

חשיפה של מעסיקים לסנקציות פליליות ומנהליות בדיני עבודה

מעסיקים רבים לא מודעים לכך כי מעבר לפן האזרחי של דיני עבודה שבא לידי ביטוי בהגשת תביעות כספיות לבתי הדין לעבודה, הפרה של חוקי העבודה יכולה להוביל גם לפתיחת הליכים פלילים ומנהליים כנגד מעסיקים, מנהלי ובעלי משרה בתאגידים וחברות.

כאשר עובד מגיש תלונה למשרד הכלכלה נפתחת כנגד המעסיק חקירה פלילית לכל דבר, שבמסגרתה יכולה המדינה לבצע ביקורות גלויות וסמויות אצל המעסיק, לבצע האזנות, להפעיל סוכנים סמויים ועוד כלי חקירה רבים ומגוונים המוכרים לנו מחקירות פליליות. יודגש, כי הגשת התלונה למשרד הכלכלה מתרחשת לרוב במקביל להגשת תביעה אזרחית ואינה באה במקומה.

לאחר החקירה במשרד הכלכלה התיק עובר לבחינה של פרקליטי משרד הכלכלה אשר מחליטים אם העבירות יטופלו בפן המנהלי או הפלילי.

טיפול בפן המנהלי משמעותו קנסות של עשרות ומאות אלפי שקלים לכל הפרה שמשולמים לקופת המדינה. ברגע שהושתו קנסות אלה קשה מאד לבטלם או אפילו להפחית בשיעורם והם יכולים למוטט עסקים שלמים.

במקרים חמורים יותר, מוגש כתב אישום פלילי לבית הדין האזורי לעבודה וההליך שמתקיים בבית הדין הינו הליך פלילי לכל דבר, בכפוף לסדר הדין הפלילי. בהליך זה יכולים להיפסק קנסות כבדים, ולהסתיים רישום פלילי ואף שליחה לכלא של מנהלים בחברה, במקרים קיצוניים.

כצעד מונע, אנו ממליצים לכל מעסיק שאינו מלווה באופן קבוע על ידי עורך דין לדיני עבודה, לקבוע פגישת יעוץ מקיפה עם עורך דין מומחה לדיני עבודה שגם יבצע בדיקה מקיפה בחברה במידת הצורך.

חשוב מאד כי כל מעסיק שכבר קיבל פניה ממשרד הכלכלה בדבר חקירה שנפתחה בעניינו, יפנה מיידית לעורך דין מנוסה המתמחה בדיני עבודה בכדי שיוכל לסייע וללוות את המעסיק מן הרגע הראשון, שכן, להבדיל מהליך של תביעה אזרחית בבית הדין, בהליך הפלילי, אין מקום לטעויות ותיקונים ורשויות המדינה מונחות, כמדיניות, לנקוט יד קשה ואכיפה משמעותית.

 

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

זכות העובד לעבוד לאחר גיל פרישה

הסוגיה של גיל פרישה כפוי הינה סוגיה רבת פנים ומורכבת אשר מתחילה להוות בעיה של ממש, לאור העלייה בתוחלת החיים והמצוקה הכלכלית הגוברת בגיל השלישי, המביאה רבים מהעובדים המגיעים לגיל פרישה לבקש להמשיך ולעבוד במקום עבודתם.

אמנם, חוק גיל הפרישה קובע כי: "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה ".

כלומר, החוק מקנה למעסיק זכות לסיים העסקת עובד שהגיע לגיל 67.

עמדת הפסיקה הינה כי: "לעובד זכות לבקש ממעסיקו להמשיך ולעבוד גם מעבר לגיל פרישה חובה – 67, ועל המעסיק החובה לבחון בקשה זו באופן ראוי ופרטני."

בית המשפט קבע עוד, כי לשון החוק יוצרת בעצם התנגשות עם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הקובע כי לא יפלה מעסיק עובד או דורש עבודה מטעמי גיל. התייחסות מפלה זו מוכרת כ"גילנות".

משכך, על המעסיק לבחון נסיבות אישיות של העובד: מספר שנות עבודתו, מצבו הכלכלי, האם צבר זכויות פנסיוניות מלאות.  יש לבחון את יכולת העובד לבצע תפקידו, תרומתו למקום העבודה, לבחון האם ניתן לשלבו בתפקיד אחר.

כמו כן, גם לשיקולים כלכליים ומערכתיים של מקום העבודה כגון קשיים כלכליים, עובדים אחרים הממתינים לקידום, שיקול דעת המעסיק מי יהיו העובדים שלו יש משקל בבחינת הבקשה של העובד להמשיך ולעבוד.

מעסיק שלא ביצע בחינה זו בצורה ראויה עובר על הוראות החוק.

חשוב לציין עוד, כי הפלייתו של האדם המבוגר בתחום התעסוקה באה לידי ביטוי לאורך כל שלביו של הקשר בינו לבין המעסיק או המעסיק הפוטנציאלי, החל משלב הקבלה לעבודה, דרך קביעת תנאי העבודה ואפשרויות קידום מוגבלות ועד השלב של סיום ההעסקה "כמאיץ לפיטורי העובד או להוצאתו לגמלאות" (כפי שנקבע בפסיקה). חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן גם על אפליה מטעמי גיל לפני גיל הפרישה. משרדנו מטפל במספר מקרים בהם עובדים פוטרו או הועברו מתפקידם לטובת עובדים צעירים יותר, אך ורק בשל גילם (כאמור עוד לפני גיל הפרישה) ובכך נדון בהרחבה במאמרים הבאים.

אם גם אתם חושבים שנפגעו זכויותיכם במקום העבודה, אתם מוזמנים ליצור קשר ולקבוע פגישת יעוץ.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו

זכויות עובדים כאשר המעסיק נמצא בהקפאת הליכים

פעמים רבות פונים אליי עובדים שמעסיקיהם נמצאים בהקפאת הליכים וכתוצאה מכך נפגעו זכויותיהם כעובדים.
במסגרת הליך ההבראה מנסה נאמן להבריא את העסק, בד"כ מתוך מטרה למכור אותו ולהציל את החברה מפשיטת רגל/פירוק.
למרבה הצער לעיתים קרובות נאלץ הנאמן בהסכמה עם נציגי העובדים או בלעדיה לפגוע בזכויות חוזיות וקיבוציות של העובדים….
יודגש, כי בפרסום זה, נדון בעיקר בזכויות עובדים הגוברות על המינימום הקבוע בחוק.
החוק בישראל לא מסדיר במפורש את זכויות העובדים בהליך פירוק, אך תיקון מספר 19 לחוק החברות מאפשר לנאמן בהקפאת הליכים לוותר על חוזה קיים גם אם לא הוכח שמדובר בחוזה ללא רווח.
גם פסיקת בתי הדין ובתי המשפט שדנו בכך אינה חד משמעית, אך הנטייה היא כן להתיר פגיעה בזכויות עודפות של עובדים במהלך תהליך הבראה לצורך הבראת החברה.
יחד עם זאת ולמרות הרוח הגבית של המחוקק ובתי הדין רצוי כי החלטות שכאלה יהיו בהסכמה ותיאום עם נציגי העובדים במקום העבודה.

עם הבראת החברה או מכירתה, יש מקום לשקול פניה למעסיק (בין אם נרכש ובין אם לאו) ולדרוש חלק תשלום חלק מהזכויות שנפגעו, או לכל הפחות המשך תשלום הזכויות שהוקפאו לפני הכניסה להקפאת ההליכים.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו

ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לילד עם מוגבלות ו/או ילד החולה במחלה ממארת

שלום לכולם,

הורים רבים לילדים עם מוגבלויות ו/או החולים המחלה ממארת פונים אליי בשאלה האם המחוקק קבע מנגנון שמאפשר להם להתמודד עם הצורך לסייע לילדיהם, ללוות אותם לטיפולים שונים להם הם נזקקים וכו' – התשובה היא כן!

החוק הדן בכך הוא  חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993  אשר קובע כי, הורה או אפוטרופוס לילד עד גיל 16 עם מוגבלות, רשאי להיעדר מעבודתו עד 18 ימים בשנה לצורך סיוע אישי לילדו, וזאת על חשבון ימי המחלה שלו.

זאת ועוד, בהתקיים אחד התנאים הבאים, זכאי העובד לעד 18 ימי מחלה נוספים לצורך טיפול בילד:

(1)    בן זוגו הוא עובד שכיר, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2)   בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

(3)    הוא הורה עצמאי;

(4)    האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

 

חשוב להדגיש עוד כי על אף האמור בחוק דמי מחלה, עובד שהוא הורה של ילד עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות, ובכלל זה מחלקו של יום, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.

 

בנוסף עובד שהינו הורה לילד עם מוגבלות זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו;

זאת ועוד – אם אחד מארבעת התנאים שציונו לעיל מתקיים גם הוא (התנאים לזכאות ל 18 ימי מחלה נוספים), ההורה יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; לדוגמא: במקרה בו הורה אחד הינו שכיר וההורה השני הינו עצמאי שאינו יכול להעדר ממקום עבודתו כלל, ההורה השכיר יכול להעדר עד 104 שעות בשנה לצורך הטיפול בילד עם מוגבלות בתשלום(!)

 

חשוב להדגיש כי הוראות אלה יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו ביחס לחלקיות משרתו.

 

לסיום חלק זה, נציין כי הוראת החוק לא חלות על עובד שהוא הורה של ילד עם מוגבלות שאינה קבועה ואשר צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה.

 

בנוסף, עובד שהוא הורה לילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד;

היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

 

 

**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. המאמר מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המוטלות על המעסיק

במאמר הקודם בעניין הטרדה מינית דנו בשאלה מהי בעצם הטרדה מינית על פי החוק וכיצד צריכים עובד או עובדת שחשו עצמם נפגעים לפעול.

 

במאמר זה נדון בקליפת אגוז בחובות המוטלות בחוק על מעסיקים למניעת הטרדה מינית ולטיפול בה במקרה וחלילה התרחשה.

 

סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית מונה את החובות המוטלות על כל מעסיק (למעט סעיף ב' לחוק המיועד למעסיקים המעסיקים מעל 25 עובדים).

 

מלשון החוק אנו למדים כי על כל מעסיק לנקוט אמצעים סבירים בכדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי העבודה (לעניין יחסי העבודה יצויין, כי כאשר ההטרדה מתבצעת על ידי ממונה, ההטרדה תחשב ככזו, גם שלא במסגרת יחסי העבודה) ובכלל זה:

  1. לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית ובכלל זה הגדרת אחראי על הטרדות מיניות במקום העבודה. מומלץ, אך לא חובה, כי הממונה תהא אישה, אם אפשר משפטנית.
  1. לטפל בתלונות המגיעות ביעילות תוך שהוא עושה כל שביכולתו למנוע את הישנות המקרים. המחוקק מצפה ממעסיק אשר מגיעה אליו תלונה בעניין הטרדה מינית כי יערוך בדיקה יסודית ומקיפה בעניין. אנו ממליצים כי תהליך זה יבוצע תוך ליווי משפטי צמוד ותיעוד מירבי.
  1. מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים חייב לקבוע במקום העבודה, במקומות בולטים תקנון שבו יובאו עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית. אנו ממליצים בחום לכל המעסיקים לעשות זאת – גם אלו המעסיקים פחות מ 25 עובדים.

חשוב לציין כי הוראות החוק אינן אות מתה והן בגדר הוראות מחייבות הנאכפות בחומרה על ידי בתי הדין לעבודה.

 

על מנת לסבר את האוזן יצויין, כי מעסיק שאינו עומד בדרישות החוק עלול למצוא עצמו חב בתשלום פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק – וזאת בנוסף לפיצוי בגין ההטרדה המינית עצמה!

 

לסיכום, מומלץ לכל מעסיק המעוניין להמנע מתביעות  בגין הטרדה מינית במקום העבודה ובחיוב בסכומים גבוהים לעמוד בדרישות החוק. משרדנו מספק ללקוחותיו שירות ייעוץ וליווי לחברות ומעסיקים המעוניינים  להתאים את מקום העבודה לדרישות החוק. ליווי זה כולל ייעוץ, הכוונה, הרצאות בפני העובדים, רענון נהלים וכו'.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. הפוסט מהווה סקירה כללית בלבד, בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדות ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

תביעת עובד בגין סיום מוקדם של הסכם העבודה

רבים מאתנו שמעו או נתקלו באופן אישי במעסיקים שתובעים מעובדיהם פיצוי עבור סיום עבודה לפני תום תקופת העבודה שנקצבה בין הצדדים, אך האם ידעתם שגם עובדים יכולים לתבוע את מעסיקיהם על סיום מוקדם יחסי העבודה לפני תום תקופת החוזה??

בתי הדין לעבודה קבעו לא פעם כי "בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה. חישוב הפיצוי מבוסס על ההפסד שנגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ותנאים נלווים, בניכוי הסכום (לרבות התנאים הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה".

כלומר, בתי הדין לעבודה מפצים את העובדים שחוזה העבודה שלהם הופר על ידי מעסיקם בסכום אותו היו אמורים להרוויח עד תום תקופת החוזה, מה שעשוי (או עלול, תלוי באיזה צד אתם) להגיע עד למאות אלפי שקלים!

בנוסף לפיצוי זה, זכאי העובד כמובן גם לכל יתר הפיצויים הניתנים עם סיום יחסי עבודה – פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, הודעה מוקדמת ועוד.

בכל מקרה וכתמיד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני כל החלטה בעניין ויפה שעה אחת קודם.

מציאת משרה מתאימה חלופית לעובד שהעסקתו הוגבלה

במקרה בו עובד מקבל אישור מרופא תעסוקתי (מי שמעוניין ללמוד עוד על רופאים תעסוקתיים מוזמן לפנות אליי בפרטי) הקובע הגבלות זמניות שונות בנוגע להעסקתו של העובד. הגבלות אלה יכולות להיות עבודה בשעות מופחתות, עבודה בתנאים נוחים יותר (כמו למשל עבודה בישיבה, עבודה בצל ועוד) מטעמים רפואיים.

סעיף 3 לחוק דמי מחלה דן במקרה זה באופן ספציפי וקובע כי ככל שנקבע על ידי רופא תעסוקתי כי אין העובד מסוגל לבצע את עבודתו בתנאים מסויימים, המעסיק מחוייב להציע לעובד עבודה מתאימה אחרת באותו מקום עבודה.

החוק מוסיף וקובע כי עבודה מתאימה תהא עבודה שלא חלות עליה המגבלות הרפואיות, היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד בשלוש השנים האחרונות ותואמת את הכשרתו והשכלתו.

במקרה כזה בו תמצא לעובד משרה חלופית מתאימה העובד לא יהא זכאי לדמי מחלה, אך עם זאת החוק קובע כי העובד זכאי לשכרו המלא כפי שהיה לפני אישור מחלה – גם אם כעת העובד יעבוד מספר שעות קטן יותר או בתפקיד בעל נפח קטן יותר(!!)

במקרה בו לא הצליח המעסיק למצוא עבודה חלופית מתאימה, העובד יהא זכאי לדמי מחלה מלאים כחוק.

 

עוד יודגש, כי הצעת העבודה החלופית טעונה אישור ועד העובדים במקום העבודה. משאין ועד עובדים לא תוצע עבודה חלופית מתאימה והעובד יהא זכאי אוטומטית לדמי מחלה.

 

במקרה שבו המעסיק לא מציית להוראות החוק או במקרים בהם נראה כי לא נעשה מאמץ מספיק למציאת עבודה חלופית מתאימה מצד המעסיק תהא אפשרות לפנות למעסיק בדרישה כי יעמוד בהוראות החוק ולא יראו בכך כהרעת תנאי עבודה על כל המשתמע מכך.

 

בכל מקרה וכתמיד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני כל החלטה בעניין ויפה שעה אחת קודם.

הגנת הפרטיות במקום העבודה

 

העידן המודרני שינה לחלוטין את חיינו ובכלל זה, את סביבת העבודה. מחד, העבודה הפכה במקרים רבים לקלה ומהירה יותר בזכות פלאי הטכנולוגיה ומאידך חושפת אותנו לחשיפה לפרטיותנו ופגיעה בפריון העבודה.

עובדים רבים פונים אליי עם השאלה: האם ועד כמה מותר למעסיק לעקוב ולנטר את פעולותינו? האם למעסיק מותר לקרוא את המיילים שלנו? האם מותר לו לעקוב אחר הג'י פי אס המותקן ברכב שקיבלנו ממקום העבודה?

 

ובכן, הפסיקה בתחומים אלה מתגבשת עם הזמן ככל שטכנולוגיות אלה הופכות לאינטגרטיביות עם חיינו. בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו ומנסים לאזן בין זכות העובד לפרטיות וזכותו של המעסיק לעקוב אחר פעולות עובדיו בזמן העבודה.

נסקור בקצרה בפוסטים הבאים את ההלכות בתחום כיום בשאלה האם מותר למעסיק להתקין מצלמות במקום העבודה?

באופן עקרוני בתי הדין לעבודה פסקו כי מעקב באמצעות מצלמות אבטחה הנו כלי לגיטימי. זאת בתנאי שהעובד מודע לקיום ומיקום מצלמות האבטחה. בית המשפט קבע כי צילום סמוי של עובד פוגע בזכות העובד לפרטיות.

עובד אשר צולם ללא ידיעתו יכול במקרים מסוימים אף להתפטר כדין מפוטר ולזכות לפיצויים בשל כך.

בנוסף, בתי הדין מבחינים בין צילום שהוא "ברשות היחיד" לבין צילום שהוא "ברשות הרבים", קרי אזורים בהם לעובד לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות. נקבע כי מעסיק אינו רשאי לצלם אדם כשהוא ברשות היחיד, לדגמא: במשרדו האישי, בחדר הלבשה במקום העבודה ועוד.

גם במקרה זה בית הדין יכול להכיר בהתפטרות כדין פיטורים.